רשימת הדברים המדהימים שלי

כמה אנחנו מתלוננים לאורך היום? כמה אנחנו רואים ומציינים את מה שלא טוב? מקטרים על הבלאגן/ הילדים/ בן הזוג/ אמא/ העבודה/ הכביסה/ בן הזוג/ הכיור/ אמא/ ההסעות/ הכסף/ הפוליטיקה/ יוקר המחיה/ כאלה… מקטרים, קיטור שכזה, אבל במקום אדי מים, סתם יוצא עשן. והוא לא לבן בדר"כ. הקלה? לא בטוח. מישהו שקצת התבאס עלינו? כבר אפשרי. ערימות כביסה שלא הנידו עפעף? קרוב לודאי.

*

סיסמא, באנגלית Password. חשבתם פעם על המשמעות העמוקה של המילה הזו בליטרלי תרגום לעברית? Pass- מעבר, Word - מילה. סוג של מילת מעבר, מילת קסם, מנטרה, שבהינתנה - קורה משהו טוב, מתאפשר משהו, יש תנועה, צוהר למשהו מתרחש. (למעט אולי לחשבון הבנק, אם אתם באוברדראפט).

*

דמיינו לעצמכם, שאת הקטרת, נחליף בסיסמא מאפשרת. מנטרה. מילה טובה. הכרה במשהו או מישהו או בעצמנו, הוקרה למשהו טוב שקרה. חישבו כמה דברים יתאפשרו אז, והקיטורים יפנו את מקומם לאפשרויות הרבה יותר צבעוניות.

*

קחו דף, שבו עם עצמכם לשעה קלה, ותתחילו, רק תתחילו, לכתוב את רשימת הדברים המדהימים שקרו לכם. היום, השבוע, מהשנה האחרונה או החיים כולם מבחינתי. פתאום, תראו כמה עשירים אתם, כמה מטבעות זהב, לא של חנוכה ולא בבנק, יש לכם בעצמכם ובחווית שאתם נוצרים. תתבוננו בהן. במקרה הזה, כן כל הנוצץ זהב הוא.

*

רשימת הדברים המדהימים שלי:

- אחד תינוק משגע שמשרבט לו קולות וצלילים, פוער עיניים כחולות ומחייך על כל הטוב שבחלב הזה

- שני זהבים נבונים שמלמדים אותי כל יום סבלנות ונתינה מהי, וגם אהבת אין קץ

- אחד בן זוג שמאפשר לי להיות מי שאני ומה שאני רוצה, לעוף על החיים, על עצמי, להפליג בחלומות ומחשבות, לנחות, וגם להישען קצת על רשת הביטחון (הפנימי והיקר מכל) שהוא מעניק לי



- אחת אמא אלוהינו שדואגת ומזינה, במזון ובאהבה, מתפקדת ומתפקדת ומהווה דמות ספתא מדהימה לבניי

חמי וחמתי שיחיו, שמפעילים את הטריקולד שלי שבוע בשבוע, על כל אלף-משימות-האחה"צ-והערב, כדי שאני אוכל לצאת להרביץ תורה

- אחיי, שמלמדים אותי הרבה על קבלה וראיית האחר, ועל תובנות פסיכולוגיות על כמה שונות וגיוון יש במשפחת מקור אחת, וכמה זה מהווה מקור לצמיחה

- משפחתי הרחבה יותר, שגורמת לי כל פעם מחדש להתגאות ולהעריך את ארבעת סביי וסבתותיי המדהימים, שניצחו את השואה, הקימו בית, והעניקו חום ואהבת נעורים לדודים ודודות מופלאים ואמיצים

ובכלל - משפחה זה עוגן של שייכות, נתינה, קרבה, אהבה, רשת ביטחון, שכל כך חשוב לשמר אותה

- החברות המופלאות שלי, שיש כמה וכמה כאלו, שלוקטו בעדינות וביראה לאורך השנים, לגמריי בבחינת 'הראה לי מי חבריך ואומר לך מי אתה'. ואין אושר רב מבראנצ' נשי וחזק בלירי ברשפון, פרגון הדדי, מילה טובה וחכמה, או מנחמת, ליטופים ל inner self שלנו וחיזוקים שרק אשה חזקה באמת יודעת להעניק לחברות החזקות שלה

- בראנצ' מבורך עם דודותיי היקרות, במקום הכי יפה בארץ (או אחד מהם). רוצו לבית חנקין למי שלא מכיר. שעות של זכרונות, שאילת שאלות, עומק, סערת רגשות וסערת הים באותו הבוקר, מפגש של שלושה דורות (ואולי אף ארבעה), ואהבה גדולה וגעגוע רב לאחד שכבר איננו כאן. כמה מעצים ומרגש זה להיות עם אנשים יקרם סביב שמחה או עצב, ולדבר את זה



- הופעת מחול עם ריקודים שלעולם לא ינוס ליחם, ורצף הצעדים שלעד ירוץ במוחי, כמו רוצה להתפרץ שם לשורה הראשונה, לחייך לעולם ולהכריז אני כאן! ולרקוד, ולחייך ולחוש את האושר העילאי הזה שזר לא יבין, והחיבור הכה עמוק לנבכי המוזיקה הישראלית, כזו של 103 בשבת או שישי צהריים ברשת ג'. לזה אני קוראת להיות ישראלית! ולשאלות ולזכרונות שזה מעורר ומחזיר אותך, לעד כמה המחול היה חלק בלתי נפרד מחיי בהיותי ילדה ונערה, ומה זה נתן לי לחיים. ומעבר לגוף החזק, גם נפש חזקה, ובטחון, וחיוך לעולם, ויצירתיות, ולרצות להיות קדימה, להוביל, להופיע על הבמה של החיים שלנו ולא לשבת בקהל

- ומפגש לפתע שכזה, עם קול מן העבר, אהבת חיים גדולה שלא נצפתה למעלה מעשור, והשנים שחלפו-הפנים שנשארו-החיוך שנשמר, ויש נעים קטן כזה של להיזכר בקול מן העבר, בחוויות שנצרבו שנראות כעת כשייכות לתקופת חיים אחרת, והבחירות שהובילו אותנו לחיים שיצרנו לנו. והגלים… רגעים כאלו של נוסטלגיה, נותנים המון אושר וחיוך רחב על הפנים

- והרצאה מאלפת או מעלפת, על אושר, וחוויות חיים, ודברים קטנטנים שצריך לראות את הנוכחות שלהם, והתחושה הזו של עד כמה אנחנו מבורכים ונכונים. בעבור עצמנו

- ושיעור פילאטיס ערסלים, שאולי מדמה מכל את החוויה העוברית, את השקט והשלווה שחשים שם, את הרוגע שמתפשט בגוף, לצד גמישות מדהימה וחוזק פיזי פנימי, היסחפות כה עמוקה לכאן ועכשיו של נעים כזה שמנקה את המחשבות ומרגיע את הנפש

- יום שנפתח בתוכנית להליכה ספורטיבית בים, והתפתח לזמן איכות עם ⅔ מהחבורה. למה? כי אפשר. למה? כי אין כמו זמן איכות עם אמא ורגעים שכיף לנצור.למה? כי ים ושמש. למה? כי איזו למידה עצמתית יש בספורט-טבע-שיחה על רגשות-ניתוח התנהגות-שיחה על אושר-ידע כללי-פילוסופיה וקשר עין-לב-ונפש - ששום שיעור בביה"ס לא ילמד!



יש עוד מלא טוב. בכל דבר אפשר למצוא את הטוב. ויש גם הרבה מדהים! זו טעימה קטנה, בחירה בהתבוננות. קחו לעצמכם כמה רגעים, בחרו בלראות, תתחילו בלהתבונן, ותמשיכו בלכתוב. ותחייכו כל הדרך אל הדף