על חינוך, יזמות והורות תוך כדי תנועה/ כמה טייקים מד"ר אייל דורון

הגעתי בספונטניות להרצאה של אייל דורון לפני מספר חודשים ונהניתי לשמוע במהלך שעה מישהו שחושב כמוני, וכאילו הוציא לי המילים מהפה.

מיהרתי כמובן לרכוש את ספרו, ׳להמציא מחדש׳, גם לגיסתי שכבר היתה באמצע קריאתו.

לא הספיקה לי ההזדהות עם תכניו, וכפי שמצופה מדור היזמים שאנחנו, פניתי אליו במסנג׳ר, משם לווצאפ, והצקתי לו במשך כחודש שנקבע לקפה. הוא מיד נענה, כיאה לדורנו הנגיש והא-פורמלי. כיון שהלו"זים של שנינו מעט צפופים, עוזרתו האישית המקסימה תיאמה לנו קפה, ולי, היה דד ליין לסיים את הספר ולכבוש אותו בפגישתנו.

ולמה זה?

כי אני חשה כבר כמה שנים, ומקיימת את התחושה הזו, שהתפר בין חינוך-הורות-יזמות-יצירתיות-שיווק, הוא משימת חיינו. הממלאת ביותר, המאתגרת ביותר והמרשימה ביותר.

חברותיי מתפלאות כל פעם מחדש איך ילדיי משתגעים על צ׳יפס כרוב, אח של בזיליקום (תרד), ורעיונות להפקות וידאו עם הילדים ליוטיוב. איך שיח הדינר מדבר על חידות (שאח"כ עוברות לחברים), טיול בטבע הוא בסיס לשיחה על יחסים, סימביוזה, ואיך מגדירים צמחים (כפראפרזה לאפיון חוויית משתמש) ואיך ביקור ביקב הוא דוגמא נפלאה לזמן איכות הורי, בו הילדים לומדים לכבד, לתת מקום ולהמציא את החוויה שלהם מתוך הסביבה. יצירתיות קוראים לזה?

אז בעודי קוראת את ספרו, אני מתמוגגת. כי המילים כה נכונות ומשמעותיות. וגם מעט מתבאסת, על שלא אני כתבתי את הספר הזה. בחיוך כמובן.


על שוויון ואיזון


אייל מעלה שאלה בנוגע לאחריות ההורית בדבר חשיבות האיזון הנפשי, בנוגע לעשייה אובססיבית בתחומים שמושכים אותנו (יוטיוברים למשל).

אני זוכרת שבשיעורי פילוסופיה של המשפט, אי שם בשנה א׳ באוניברסיטה, למדתי על המושג ׳שוויון אריסטוטלי׳. יחס שווה לשווים, יחס שונה לשונים. זהו מוטו שאני מאד מאמינה בו והוא נר לרגלי בהסתכלותי על החיים וסוגיות חיים שונות.

והמשמעות העמוקה של המוטו הזה, גם בעניין האיזונים, הוא שפלחי חיים שונים צריכים לקבל מנת יחס שונה, בהתאם לצרכים, לערכים, ולטיימינג. התמהיל משתנה. מה שנכון היום, לא יהיה נכון בעוד שנה. לתת יחס שווה למה שחשוב כעת, יחס שונה למה שמתועדף פחות. ולעדכן כל הזמן.

לייצר איזון וחוסר איזון שדרים יחדיו, תוך דיוק עצמי עמוק. את ה׳אובססיה׳ שהוא קרא לה לעיסוק בדברים שחשובים כעת, הייתי מחליפה במילה ׳תשוקה׳.


לפני מספר חודשים הייתי בהרצאה של יובל הס, ׳ילד הפלא׳ של הוידאו (את יובל, הכרתי לראשונה בקורס האימון שעברנו ביחד). הוא מעביר שם תכנים חשובים ומעניינים על שיווק בוידאו וכלים פרקטיים. אבל אותי, עניין הרבה יותר הסיפור שלו. איך בגיל 14, בחר לחקור, להעמיק, לקחת את התשוקה שלו ו׳לעבוד׳ בה. איך פנה לאמו וביקש להירשם לקורס NLP כדי להתפתח ולהתמודד עם אנשים. ואיך כמה שנים אח"כ, הוא עומד מול מאות אנשים ומעורר השראה. בסיפור הזה נדרשו רצון, תשוקה, יצירתיות, ומבוגר אחד שהאמין ואפשר.

חזרתי הביתה וסיפרתי עליו לבני יונתן, בן ה-7.

יונתן מיד התלהב ושאל אם גם הוא יכול לעשות סרטונים.

עניתי לו שכמובן. שכדי לעשות סרטון שיתפוס ויעניין, צריך קודם לחשוב על רעיונות, לייצר איזה קונספט, לתכנן כמה תכנים קדימה, לבנות איזו עטיפה גרפית ולחשוב איך להפיץ. יסודות השיווק הדיגיטלי לכיתה ב׳. תו״כ למידה של תכנון אסטרטגי, יצירת תוכנית עבודה, לוחות זמנים וניהול עצמי. וזה, כמובן נתן גם מענה למקרה שהיה אצלם בביה״ס לא מזמן, בו אחד הילדים עם הסמארטפון בכיתה ב׳, צילם סרטון ביוטיוב, של החבר׳ה הולכים מכות. אז הלכתי איתו על למידה הפוכה, של הצדדים היפים בטכנולוגיה, של העצמה, ביטוי עצמי, יצירה ויצירתיות.

לטכנולוגיה צדדים מופלאים. גם ללגלות תשוקה למשהו ולהיסחף לתוכו.

אנו כהורים, צריכים להיות שם, להתבונן, להושיט יד, לעזור לנווט, ולהעצים כל הדרך אל האושר.


על ׳תקופות הרגישות׳ של מריה מונטסורי, למדתי על בשרי כבר בגן פילים בJCC בוושינגטון די סי. עוד לא היה לי שמץ מי היא ומה אומרת הגישה, אבל היום-יום היה נראה שונה. לומד, צומח, מסוקרן. לצערי זה לא מספיק בא לידי ביטוי היום בביה״ס. דווקא בגן, לגננות יש חופש ליצור, לא ללכת לפי תוכנית אחת אחידה, ללמד לאפות, לצייר, לשחק משחק דמיוני, להפיק הצגה, לנגן, לשחק עם חיות. זו האחריות שלנו בבית, להיות קשובים ל׳תקופות הרגישות׳ שלהם ולתת להן מקום. ואת זה, לא ניתן לעשות בשלט רחוק. דרך אגב, הדבר גם אינו מחייב בהכרח עשרות חוגים במאות שקלים. אפליקציה נכונה/ סרטון ביוטיוב/ למידת שיר משותף בשפה זרה/ וקריאה משותפת מספר מעורר השראה לבחירתם - הם רק כמה דוגמאות ליכולת שלנו כהורים לעזור להם להעמיק בתשוקות שלהם. וגם שם, ללמד אותם לחקור באופן עצמאי, ולא לתת להם דגים. מחר הם ישכפלו זאת בעצמם.



'האם הטובה דיה' - Good Enough Mom - מונח אותו טבע Winnicott - הוא אחד המושגים המשמעותיים שלקחתי איתי עוד הרבה לפני שהפכתי אמא, אי שם בלימודי הפסיכולוגיה בתואר הראשון. מושג שטומן בחובו את האיזון - לא ממקום של רגשות אשמה, אלא ממקום של בחירה, מודעות. והכל כמובן בפרספקטיבה מאד אישית. מישהו חכם פעם אמר לי, ׳הכי אישי זה הכי אוניברסלי׳. כה נכון. והאם הטובה דיה - זה ממש בעיני עצמך, המתבוננת. ושאף אחד לא יגיד לך אחרת.


דורון מציג נתון מדהים שילדים ממעמד גבוה נחשפים ל- 6,818 מילים ביום עירות! זה אחד הגורמים המשמעותיים להתפתחות ילדים. גם כאן, סופסוף מצאתי הצדקה מחקרית לורבליות וקצב הדיבור שלי (=פטפטנות), שהיא בדר"כ דברי טעם אם יורשה לי;) אבל שפה, היא בהחלט בסיס לתקשורת וליחסים, והכל מתחיל באופן בו אנחנו רואים ומכבדים אותם, מדברים אליהם ואיתם ולא עליהם או מעליהם. משתפים, חולקים, מעניקים. זה יוצר ילדים עשירים. בשפה, בדעות, ביכולת ביטוי, ביכולת הגשמה, ברגש.


הנחות יסוד/ אמונות/ דעות קדומות וכל היתר


אנו שופטים את עצמנו ואת תוצאות חיינו בהתאם להנחות היסוד, או בעצם, אנחות היסוד. כי הן גורמות לנו להתייסר, להיאנח. כי אנחנו חיים בציפיות. לכריות. שהן אפילו לא שלנו. מוזנות בתוכנו, מזינות את נפשנו, ואולי גם מזנות את תוצאות חיינו. מתי בפעם האחרונה עצרנו לברר עם עצמנו האם ההנחות לפיהן אנו שופטים עצמנו, הן באמת שלנו? אנחנו באמת בוחרים בהן?

דורון מזמין אותנו להתעורר ולבחור בהורות אחרת -

כזו שמשקפת את המודל ההורי שאנו בחרנו בו, כזו שהמשכנו לצמוח בה כאנשים בוגרים, הורות גמישה, מאושרת ומעודדת יזמות, הורות שבעצם היותה מהווה את ההגשמה העצמית שלנו, הורות מאוזנת ואוהבת - לא הורות של ׳כי צריך׳/ ׳כי כולם׳, הורות רגועה, מחדשת ומכילה.


ואני, חשה שמבלי לקרוא איזה מניואל על איך להיות הורים, מקיימת זאת כבר 7 שנים בכל בחירה, בכל אינטראקציה עם החבורה הפרטית שלי. לא כי לא מאתגר כשהקטן צווח, לא כי לא מרגיז כשהגדול בקריז, אלא כי היכולת להתבונן בכל סיטואציה, להבין שהיא רגעית, ושאנחנו כ״כ הרבה יותר גדולים ממנה - שם שוכן הקסם שמאפשר למידה, צמיחה, התרגשות מהדברים הקטנים. גם מהקריזות שלהם, שכל כך הרבה נחישות, התמדה, כושר ביטוי, תבונה וחשיבה באים שם לידי ביטוי.


ישבנו לקפה ארוך אייל ואני, הסברתי לו שחייבים ביחד, כי אני האחת, כי זה הטיימינג, כי ביחד אפשר להוביל שינוי.

דיברנו על הרנסנס של האנשים שהם גם וגם וגם - אנחנו. על איך הכל אפשרי היום, על איך חייבים ליזום. על איך מפתחים סטייט-אוף-מיינד יזמי בקרב ילדים. ורחמנא לצלן - נתתי לו גם כמה טייקים מעולים מתוכניות טלויזיה עדכניות עם תוכן מעשיר לחיים.


ושמחתי שהתעקשתי.

שיעור מספר אחת בדוגמא אישית - נחישות ודבקות במשימה.

אז בדרך לחנך את הילדים שלכם ליזמות, זה פשוט. תיזמו.


בתמונה - יונתן מתחקר את עצמו ומשרטט את המהלכים שלו בכדורסל ובכדרוגל. כששאלתי אותו איך הוא למד לעשות זאת, הוא השיב שבאמצעות המאמן בסופר סטרייקה. הטלויזיה החינוכית:-)


#איילדורון #חינוךיזמי #חינוךליזמות #יזמיםצעירים